ארכיון תג: סדנת כתיבה

טקסטים מסדנאות כתיבה

מבחר טקסטים שהתהוו בסדנאות הכתיבה ופורסמו

  • דנה אריאלי, "הפנטום הציוני: לקסיקון מושגים (אישי)", הפנטום הציוני, חלק מ"פרוייקט הפנטומים", 2021.
  • רועי כהן, "הקבוצה", כתב העת הצריף, מאי 2021, גיליון 8.
  • רועי כהן, "מאז אוקטובר 2000 אני שותק על מותך, אסיל", מגזין-מקוון שיחה מקומית, 28.9.2021 // גרסה אנגלית בעיתון The Guardian, לקראת פרסום.
  • ריקי כהן, לקראת פרסום, "על השעות השבורות", בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

מתוך סדנאות "מסה וממואר" ו"מרחב כתיבה" 2020-2021

ורד רפאלי | הטשטוש עושה אותו יפה

(משתתפת "מרחב כתיבה" והנחיה אישית עם עדי שורק)

בעדשת המאקרו אני מכוונת את הזום על העֱלִי. אני רוצה לראות את מה שהעין שלי לא רואה. הנקודה מתחדדת ונעלמת חליפות. תהיי יציבה אני מבקשת ומתקנת את התמיכה תחת העדשה. לרגע מתבהר קצה העלי – שעיר, לח, ועלי הכותרת הופכים לו רקע, כתם צבע מרוח ושקט כמו פני ים מגובה חלון מטוס. כמו שאת קמה באמצע הלילה מחלום ואין לך כוח לכתוב אותו ואת חוזרת לישון ובבוקר נותר רטט שאין לו מילים, עוד מעט גם הוא ייעלם. את יודעת-לא יודעת. והשחזור – בלתי אפשרי. מראה אפשר להעלות בזיכרון, אולי גם מגע של גוף בגוף, ומנגינה יכולה לחזור בהמהום קולך שלך, אך קול דיבורך? והריח? האם אפשר להיזכר בריח מבלי שיבוא ברגע הזה באפך?
בתוך מגירת השידה אני שומרת קופסה. בתוכה הטבעת שלך, מוחזקת בחריצה של כרית קטיפה. ובקטיפה – עדיין עטוף בה הריח. אני מקרבת את פנים הקופסה אל האף. הנה, ככה זה בדיוק. והפחד שיום אחד ייעלם. אני מוציאה את הטבעת ומשחילה אותה על אצבעי. אני רואה אותך עומדת ליד הדלפק בחנות התכשיטים ומודדת אותה על הקמיצה. אבן אליפטית תכולה, יהלומים זעירים מקיפים אותה. אולי היה זה על כף יד ימין, זו שאצבעותיה העובדות מחוספסות וטרוטות. אני זוכרת שחשבתי אז שגם אצבעות עייפות וקמוטות כשלך עדיין מבקשות להיות יפות. כשחזרנו הביתה מהחנות אספת אליך את יונתן והושבת אותו על השיש במטבח. אחר כך ניגשת למקרר, שברת פס שוקולד חלב מהחבילה והנחת בידו. עמדתי בפתח המטבח והסתכלתי עליכם. אני זוכרת שעלה בי אז מותך שעוד לא קרה. תזכרי את זה, אמרתי לעצמי, את התמונה הזו, תזכרי.

מתוך ספר בכתובים

הקבוצה | רועי כהן

הקבוצה היא קבוצה של אוהבי מכורים. היא נפגשת במסגרת התארגנות בין־לאומית שנקראת Gam Anon. בפעם הראשונה שהגעתי למרתף הכנסייה במרכז לונדון, שבה נפגשת הקבוצה, נכנסתי לאחד החדרים ושאלתי אם זה המפגש של בני המשפחה של המהמרים. אחד מהם, שהזכיר את אבי, אמר לי בנימוס שהמפגש של אוהבי המהמרים מתקיים בחדר השני, בחדר הזה יושבים המהמרים עצמם. להמשיך לקרוא

המלצות על סדנאות בהנחייתי

בשנה האחרונה השתתפתי בסדנאות הכתיבה של עדי. הסדנאות הללו לא רק שסייעו לי ליצור המשכיות ורצף בכתיבה, אלא גם היו עבורי חממה לצמיחה וגדילה ככותבת, ולא פחות חשוב – גם כקוראת.  

הטקסטים שקראנו ביחד ותרגילי הכתיבה בעקבותיהם הזמינו אותי להתנסות, להעז ולהשתעשע במרחבי כתיבה חדשים ומפתיעים. ההכוונה הקשובה של עדי מאפשרת לכל אחד ואחת לגלות את קולה האישי, להעמיקו ולדייקו. השתתפות בסדנה של עדי היא מתנה נפלאה שאדם יכול לתת לעצמו. ממליצה בחום. 

ורד רפאלי

נובמבר 2021

***

אני כותבת לסירוגין לאורך השנים. לראשונה בחיי השתתפתי בשתי סדנאות כתיבה בזום של עדי שורק ונפתח עבורי מרחב כתיבה הדוק בליווי קשוב, חכם ורגיש של עדי. התרגילים בסדנאות הובילו אותי לחידוד שפת הכתיבה וקיבלתי השראה מחברי לקבוצה ומחומרים נהדרים שעדי הביאה וקראנו יחד.

קבוצת הכתיבה המשותפת איפשרה לי להשמיע את קולי ולקבל פידבק, לבנות את תהליך העבודה שלי ולהיות קשובה לקצב שלו. 
 
איילת השחר כהן, אמנית, מורה וראשת המחלקה לצילום במוסררה, בית ספר לאמנות ולחברה. 
 
נובמבר 2021

***

 יש סדנאות כתיבה שהמנחות/ים שלהן מסוגלות לנתב את הכותב/ת לחצוב זהב אמת מהכתיבה שלהם/ן. סדנה כזו למשל היא של הסופרת ועורכת עדי שורק, שעברתי ב-2020 של הקורונה בזום. קודם כל סינון המשתתפים/ות, הטקסטים שהיא בוחרת לקריאה בסדנה, ואז המשוב המעמיק וקשוב. 

ריקי כהן

***

הגעתי לסדנת מסה וממואר בחיפוש אחר מרחב להמשך ולהעמקה בתהליכי כתיבה שהתקשיתי להניע לבדי. רציתי מפגש שיאתגר וגם יעניק לי תמיכה שתסייע לי להשיל מחסומים של ביקורת פנימית, הרגלים שהתקבעו ופחד.

הסדנאות עם עדי שורק התגלו כאוצר של ממש – ההנחיה שלה נדיבה ומלאת אמון, ניתנת מתוך מבט בעיניים טובות שרואות קדימה ומכירות בתהליכים הפנימיים שככותבת אני נפגשת אתם גם אם אינם לב הדיון, שהוא תמיד הטקסט עצמו.  

השיח שנוצר בקבוצה מאופיין בתחושת חברות, שיתוף נעים וברצינות ביחס לטקסטים, הקולות והתהליכים של כל כותבת מקבלים מקום של ממש לנכוח ולגדול.

אני ממליצה בחום רב על הסדנה וממשיכה בעצמי למחזור הבא.

תמי ברקאי

***

התמזל מזלי להשתתף בשתי סדנאות כתיבה בהנחיית עדי שורק ובקרוב אף אצטרף לסדנא שלישית. בתקופת ההשתתפות בסדנאות, מצאתי את עצמי מחכה בקוצר רוח למפגש הבא, לקריאת הטקסטים שעדי בחרה עבורנו, לשיתוף ושמיעה של טקסטים של משתתפי הסדנא. הסדנא הראשונה בה השתתפתי, "בגוף ראשון", עסקה בפרוזה אוטוביוגרפית, כתיבה שנעה בין מחוזות הזיכרון והחלום, ובין היומיום לבין הבדיה. הסדנה השניה, "רישומים", עסקה בכתיבה פרגמנטרית ובכתיבה שמתקדמת עם ובעקבות זרמי התודעה. בסדנאות אלו עדי גם הפגישה אותנו עם טקסטים של סופרות/ים שהיוו השראה לצורות כתיבה כאלו, וגם עזרה לנו לקדם את כתיבתנו על-ידי התנסויות שנתנה ועל ידי דיונים על הטקסטים שכתבנו. עדי טווה חוט מקשר לכל מפגש ומצליחה לשמור על איזון בין דיבור על כתיבה, התנסות בכתיבה, שיתוף בחומרים של משתתפי הסדנא וכל זאת מבלי ליפול למלכודות שסוג כתיבה זו מעלה.
מטבע הדברים והנושאים, החומרים הם אישיים ולעיתים לא קלים, עדי מצליחה לתת מקום לקולות שונים במרחב נעים ומכבד ועם זאת גם מאתגר ומפרה. עדי עוזרת עם הערות ספציפיות לכל אחת/ד ומשקיעה זמן ותשומת לב כדי לעבור על הטקסטים, לסמן ולהאיר דברים שיכולים להיות רלוונטיים לכל המשתתפות/ים. המפגשים קירבו אותי אל הכתיבה, ראשית, במובן שההתנסויות שעדי נתנה והצעותיה לעריכה אפשרו לי לקדם את כתיבתי שלי ולשפרה ושנית, במובן של בחינה של תהליך הכתיבה ושל הכתיבה עצמה.
פשוט כיף. למדתי המון, תודה עדי!

שיר

ספטמבר, 2014

***

זה שנים שאני מתלבט לגבי הכתיבה שלי אשר מימושה נדחה שוב ושוב מחמת  ההרגשה שהסיכוי שאמצא סביבה ראשונית מתאימה ותומכת שתהווה בית גידול לנבטים העדינים שבתוכי הוא אפסי.  אז לקחתי סיכון וקפצתי למי הנהר הגועשים, כך לפחות דמיינתי זאת. הופתעתי! הנהר שמצאתי בחיק הסדנא של עדי שורק התגלה כנחל שזרימתו עדינה ומלטפת אך עם כול זאת עמוקה ועוצמתית. בדרכה המאוד עדינה, שכה יוצאת דופן באווירה הים תיכונית עורפת הראשים, הובילה אותנו עדי הישר אל בטנם הרכה של הנימים הרוטטים של אהבת המילה, תבונתה וחוכמתה. עדי לקחה אותנו למסע רחב ומגוון בעולם של יוצרים רבים תוך שהיא מאתגרת אותנו בתרגיליה המיוחדים אשר היו לפיתיון קסם ליכולות הכמוסים בתוכנו. החן והרכות שבאמצעותם נהלה את הקבוצה הפכו את כול החוויה למסע של התפתחות רוחנית ממש.
הקרבה שהתאפשרה בין המשתתפים הייתה בעיקר הודות ליכולת הטבעית של עדי לראות את הטוב ולומר דברי ביקורת בלבוש עידוד ותמיכה. היכולות הללו נשאו את כולנו על כפיים מעלה מעלה כעצים באביב שעליהם חוגגים שמחתם בירוק רענן. משסיימתי את הסדנה הראשונה המלצתי לעצמי על נוספת, ונוספת ו… לא נותר לי אלא להמליץ לאחרים לטעום מן המתוק מתוק הזה.
מי נחל שורק מגלים מחדש את הצימאון, זו סגולתם המיוחדת לעניות דעתי.

איל בלייויס
ספטמבר, 2014

***

                                                                                                                      31/12/19

עדי שורק שלום לך יקרה!

ברצוני לכתוב לך כמה מילים שיתארו את קסמו וערכה של סדנא שערכה שלוש שנים בסדנת הכתיבה שהובלת בחנות הספרים סיפור- פשוט בת"א.

עבורי כאמנית פעילה שמשתמשת לא פעם במילים ביצירותיה, היה לי צורך להתמודד עם כתיבת פרוזאית. הסדנא ליוותה אותי בכתיבת פרוזה אוטוביוגרפית ופתחה בפניי עולם עשיר ומגוון, גילויי של טקסטים רבים בעלי ערך, ודיונים מחכימים ומעניינים מאד עם המשתתפים הנוספים.

שבוע שבוע קיבלנו מטלות בכתיבה שהובילו אותנו לבחירת כיוון אישי. בסיום הסדנא ידעתי שקיבלתי אוצר שיוכל להוביל אותי להמשך.

 תודה גדולה על שעות משותפות, שלוו באכפתיות שלך וקבלת אוצרות לכתיבה.

דרורה דקל, אמנית ואוצרת-מייסדת במשותף של הגלריה השיתופית בקיבוץ כברי


***

עדי יקרה
בימים אלה אני מנסה לברור את המוץ מן התבן בחומר שכתבתי בימי חיי, ואני מגלה שהקטעים הכי טובים בעיניי הם אלה שנכתבו על ידי דווקא בסדנא שלך.
 חשבתי שאת מוכרחה לשמוע את זה, כי כידוע עשיתי בעבר סדנאות במסגרת התואר השני בספרות עברית, מגמת כתיבה יוצרת – כך שהיה לי למה להשוות, ובעיקר לבחון את התוצרים.
 היכולת לחצוב מעצמי טכסטים אותנטיים, נעשתה אצלך ובזכותך, ואני רואה גם את ההתפתחות בכתיבה שלי שנעשתה בזכותך: כמה קריאות כוון עדינות, לגיטימציה דרושה כל כך – והכתיבה השתבחה והניבה סופסוף סגנון משלי, אותנטי.
כשאני מנסה לעצמי מהו סוד הקסם, אני חושבת שזה קשור באישיות שלך, בסבלנות ובאהבת הספרות והרכות והעדינות והרגישות שאת מכניסה לסדנאות שלך. היינו קבוצת אנשים מקריים, שהמכנה המשותף היחיד בינינו היה רצון לכתוב, וגם זה בדרגות חומרה משתנות… השקט שלך, האהבה האמיתית שלך לספרות, הידע האינטלקטואלי העצום והנסיון הרב שלך כעורכת באחת ההוצאות הכי איכותיות אם לא ה,  וביחד עם זה הגבולות הברורים שהצבת לנו מפני הצורך לפטפט ולהתמסמס,  הוציאה מכל אחת מאתנו, לאט לאט, את המיטב. אפשר היה לראות איך הכתיבה של כל אחת מאיתנו הלכה והשתבחה ביחד עם המפגשים בסדנא. ועל הדרך נוצר בינינו קשר טוב, מכבד. נהיינו מעין תזמורת שמוציאה צליל מכוון היטב.
אז חשבתי שכדאי שתדעי. וכן, את יכולה לפרסם את זה. מגיע לך.
 
יהודית אשד
ספטמבר, 2014
 
***
ברצוני להודות לך, עדי על הסדנאות בהנחייתך, בהן לקחתי חלק.
הסדנאות שהעברת נתנו מענה מלא לציפיותי.
באמצעותך התוודענו לרשימה של כותבים וכותבות לא קונבנציונלים, שהיוו השראה לכתיבה, וסיפקו לנו מפתחות לפענוח ולמימוש הכתיבה הייחודית שלנו.
ברצוני לציין גם את  היכולת שהפגנת להנחות כתיבה לא סטנדרטית ולתת רוח גבית על תעוזה בכתיבה.
הסדנה היתה מרתקת, קשובה, והעלתה כל אחת מאיתנו, המשתתפות,  לרמת תודעה וכתיבה חדשות.
מקנאה בכל מי שמשתתף עתה וישתתף בעתיד בסדנה שלך.
בברכה חמה,
פרופ' מאירה וייס
 
ספטמבר, 2014
 

על "בגוף ראשון – סדנה לפרוזה אוטוביוגרפית"

לעדי, אחרי שבעה שבועות מתום הסדנה הראשונה – בגוף ראשון – אני מנסה לסכם לעצמי מה השאיר אותי כל כך נפעמת. אילו הייתי צריכה להגדיר את תרומתה לי על סטיקר הייתי כותבת "הרחבת הדעת". זה בעצם מה שקרה לי בסדנה […]  אפשרת לי ולדעתי לכולנו לכתוב ואחר כך לחלוק את הקטעים באומץ לב. אפשרת לכולנו להפוך לקבוצה מקסימה, אוהבת, אוהדת ומפרגנת עד בלי די. בהדרכתך הצלחתי למצוא בי מקומות שלא ידעתי על קיומם, כמו כתיבת בדיה, שימוש בדמיון ללא הגבלה, ללכת עם המלים עד כמה שאני יכולה. נתת מקום לשאלות, לתהיות ולרגשות, גם לקשים מאד, ועם זאת ידעת כל כך לשמור על המסגרת. הנגשת לי סופרים שטיפלו בנושאים אותם העברת לנו ביד אמן ממש. נתת לי קשת רחבה של נקודות מבט, שפע של רעיונות מרתקים, הרבה מעבר לנושאים המידיים. וכבונוס מיוחד, בעיני, ערכת את הקטעים שבהם בחרנו, שיתפת אותנו בכל שלב, בהשקעה רבה, ברגישות גדולה, בתשומת לב לכל פרט, בפתיחות אדירה, ובתמיכה וחום שהיו כל כך נחוצים לי, ואני מאמינה שלכולנו. הדיון בקטעים האלה וסיפורי העריכה שמאחורי הקלעים, עם סיפור הכתיבה של כל אחת תרמו לי רבות.

להמשיך לקרוא

"בגוף ראשון" סדנת כתיבה לפרוזה אוטוביוגרפית

מהי פרוזה אוטוביוגרפית? כיצד כותבים בדיה בגוף ראשון? בסדנה "בגוף ראשון" ניצור טקסטים המדגישים את האלמנט האישי שביסודם אך הופכים אותו, באופנים שונים, למרקם סיפורי וליצירת פרוזה. נשוטט בגבולות המציאות והבדיה בעקבות יוצרים שונים, נצרף צרופים בלתי שגרתיים של מכתבים, קטעי יומן, חלום, זיכרון ופרטי יומיום, ניצוק פנטזיה ו"שקר" אל תוך "האמת", נבדוק את שפת ההרהור והפרוזה השירית, נאמץ כתיבה משחקית כמנגנון משחרר, נלך לאיבוד בשפה כדי למצוא את מנעד קולך

להמשיך לקרוא