גליה קמה משנתה ומיד נעמדת

[סיפור קצרצר] 

מתוך תערוכת המכירה של מגזין אתגר - "לחם ושושנים"

מרחפת | מיכל אורגיל

גליה קמה משנתה ומיד נעמדת וצועדת הישר ניכחה, כאילו יצאה מחלום אל תוך משימה דחופה – להסיע את העגלה מהמסדרון עד המרפסת ולהעביר מעל המשוכה של מסילת דלת ההזזה, להשלים סיבוב סביב המטבח עם הבימבה, לקחת ארבע או חמש בובות בבת אחת מהחדר שלה לספה בסלון, להושיב ולהחזיר חזרה בשתי ידיים קטנות-מארגנות-מחזיקות-את-הקבוצה.

היום קרה המקרה הנדיר שהצלחתי לישון זמן ניכר בצהריים, שינה עבה שיוצאת משליטה ויודעת בשלב מסויים שעליה להיפסק אבל לא מצליחה ושוקעת עוד עוד בחלום והחלום עסוק ביקיצה.
וכש-ע. העיר אותי הלשון הייתה קצת בחוץ וחששתי שלכן צחק בחיבה וחשתי לא בנוח שנחצה הגבול בין הפנים לחוץ והחלק הרטוב יצא קצת, והרווח הזה בין השיניים, ואפילו שהוא אוהב זה הרגיש כמו נפילה.

וקמתי ומיד מה לעשות באחר-הצהריים ולסדר את הזמנים ולתאם את השעות ומיד ללכת להליכה לצאת לכתיבה להתארגן ליציאה


>> מתוך ספרי "לפעמים מאבדים אנשים

>> הציור של מיכל אורגיל הנו חלק מתערוכת המכירה "לחם ושושנים" של מגזין אתגר 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • havazzelet  On 06/12/2011 at 05:57

    בשבוע שעבר נכנס ר' הביתה והקשיב לי כמה דקות שרה ומנגנת בלי ידיעתי. כמה הובכתי, אף כי, מה כבר קרה?

    • adisorek  On 06/12/2011 at 07:32

      מעניין, כנראה שאפילו בנגינה יש משהו שמרגיש פנימי, כאילו היא סוג של קול שלך עצמך, שיוצא החוצה ומישהו אחר רואה (שומע) ואז…

  • adisorek  On 06/12/2011 at 07:56

    ברשותה של נועה צדקה, אני מוסיפה את תגובתה הדוא"לית (תודה נועה, אני שמחה שזה מרגיש כאילו לוכד את הרגעים האלו…), הנה:

    אני אוהבת, עדי
    זה "אקשן" מקסים, "אקשן" של ילדים והוא נעלם אחר כך, הלוואי שהייתי מצליח לשחזר אותו, את מצליחה
    גם את הקטע עם הלשון שיצאה החוצה משינה לקימה אני אוהבת

  • גליה  On 06/12/2011 at 09:19

    נהדר. כתוב נהדר ומאד נוגע. הגעתי דרך גיליסט ואשמח להישאר:)

    • adisorek  On 06/12/2011 at 10:15

      תודה! וכמה משמח שהגעת, את מאוד מאוד מוזמנת

  • מיכל אורגיל  On 07/12/2011 at 18:23

    מדהים איך שהטקסט שכתבת יושב טוב כל כך על הציור שלי, ילדה מרחפת סוג של מיטה מתחתיה , המיטה מושכת למטה הילדה רוצה למעלה …. חלומות

    • עדי שורק  On 07/12/2011 at 21:33

      כן, נכון, גם בעיני. אגב, גם לגבי התנועה וגם לגבי החומר, כי יצרת ציור בחומרים ילדותיים שכאילו הודבקו בידי ילדה אבל יש גם זווית מבוגרת, שילוב שקשה לפענח את הגבול שלו בדיוק, אני שמחה שנכנסת לקרוא-לראות (-: תודה

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: