ברכת הגומל [סיפור קצרצר]

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם הגומל לחייבים טובות, שגמלני כל טוב.
והקהל עונים אמן ומוסיפים:
מי שגמלך כל טוב, הוא יגמלך כל טוב סלה.
נוסח אחר: האל אשר גמלך כל-טוב, הוא יגמלך נצח סלע ועד.
ונהגו שלא לאחר את הברכה יותר משלושה ימים מן הארוע עליו מברכים 
 
נכנסתי למעבה יער. הנשימות הניעו את סרעפות העצים, הצבעים היו צבעי שלכת כתום, אדום צהוב, ירוק טורקיז. ככל שהקשבתי לנשימותיי נכנסתי עמוק ונעטפתי בגידים, שס"ה, שרירי הלב המצוירים בספרי אנציקלופדיה משנות ה-70, צבעוניים, חלקלקים, שרירים בשרניים, סיביים, נטועים במעבה,  נעים בקצב נשימותיי אם אקשיב עוד אלכד שם, אני יוצאת.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • גבי גו-מל  ביום 29/02/2008 בשעה 22:27

    זה נקרא כמו שיר – לגמרי.

    איזו עוצמה, איזה דיוק במעט מילים וכנות, ואיך מדע פופולרי פלקטי משתרג בכזו חופשיות כואבת אל תוך חוויה אישית אידיוסינקרטית בשילוב עם טקסט מקודש שעובר חילון, ובכל זאת נשאר רב הוד ומרוחק

    ולזה יקרא טקסט-טוב אחרי אושוויץ ואדורנו

  • חולי  ביום 01/03/2008 בשעה 10:28

    או להפך,
    הקידוש של החול…

    יפה מאוד. השיר.

  • טלי  ביום 01/03/2008 בשעה 13:24

    אגב, לדעתי (ולהגדרתה של הכותבת) זה סיפור קצרצר, לא שיר.

  • misha30792  ביום 14/05/2011 בשעה 20:56

    בלוג מצוין!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: